הצהרת Education For Life בדבר תוצאות מבחני פיזה
היום פורסמו תוצאות PISA 2025 של ה־OECD , הבוחנות את האוריינות של בני ובנות 15 בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, לצד עמדות וחוויות הקשורות ללמידה. בישראל נרשמו ירידות חריגות בשלושת התחומים: 38 נקודות בקריאה, 25 במתמטיקה ו־23 במדעים, ושיעור גבוה של תלמידים אינו מגיע לרמת הבסיס הנדרשת.
התגובה המיידית לציון נמוך היא בדרך כלל להתמקד בתוצאה: איך מעלים את הציון, משלימים חומר וסוגרים פערים. אבל כפי שלא מספיק להסתכל רק על הציון של תלמיד בלי להבין את תהליך הלמידה שהוביל אליו, גם מערכת החינוך צריכה לשאול לא רק כמה התלמידים יודעים, אלא גם מה מאפשר או מונע מהם ללמוד ולהצליח.
הנתונים מצביעים על כך שהאתגר בישראל אינו אקדמי בלבד. כ־37% מהתלמידים רואים בבית הספר "בזבוז זמן", שיעור מהגבוהים ב־OECD . בדוח ה־OECD לישראל נמצא גם כי רק 60% מהתלמידים מדווחים שבמרבית שיעורי המדעים המורה מגלה עניין בלמידה של כל תלמיד, לעומת 69% בממוצע ה־OECD, ורק 64% מדווחים שהם מקבלים עזרה נוספת כשהם זקוקים לה, לעומת 73% ב־OECD. במקביל, תלמידים בישראל מדווחים על פחות סקרנות ועל רמת התמדה מעט נמוכה יותר ביחס לממוצע.
כותרת הדוח, Future-Ready Students, משקפת את המסגור הרחב יותר של ה־OECD לגבי מה שמערכת החינוך צריכה להעניק. הכנת צעירים לעולם משתנה דורשת יותר משליטה אקדמית. היא דורשת גם מוטיבציה, יכולת לפעול ולהשפיע, אסטרטגיות למידה ויכולת לקחת אחריות על הלמידה. מכאן עולה הצורך ב־גישה הוליסטית שמחברת בין הישגים לבין התנאים הרחבים שמאפשרים למידה וולבינג.
הגישה של Education for Life יוצאת מתוך ההבנה שפערים לימודיים אינם מתחילים ונגמרים בידע. הם קשורים גם לפערים בתחושת המסוגלות, בהזדמנות של תלמידים לזהות את היכולות שלהם, ובמידה שבה אנשי החינוך מצליחים לראות את החוזקות שלהם ולבנות עליהן.
אור מורדו, מנכ״ל Education for Life:: "הישגים נבנים במקום שבו תלמידים מרגישים מסוגלים, משמעותיים ושרואים אותם. האחריות שלנו היא לא רק לזהות מה חסר, אלא גם לראות את היכולות שכבר קיימות בכל תלמיד וליצור את התנאים שיאפשרו להן להתפתח."
מתוך התפיסה הזו, התוכניות שלנו : לראות את החוזקות ו־שותפים לשינוי מתמקדות בתנאים שהממצאים הללו מדגישים את חשיבותם: חיזוק היכולת של אנשי חינוך לזהות חוזקות, צרכים ופוטנציאל; הרחבת תחושת המסוגלות; יצירת שותפות אמיתית עם ילדים ובני נוער; ובניית סביבות חינוכיות שמחברות בין וולבינג, שייכות, מעורבות ולמידה.
אם אנחנו רוצים לצמצם פערים, לא מספיק לשאול מה תלמידים לא יודעים. צריך גם לשאול אילו יכולות כבר יש בהם, האם המערכת מזהה אותן, והאם היא נותנת להם את התנאים להפוך אותן להצלחה.
