פעילויות יום זכויות הילד

הצעות לפעילויות שניתן לקיים

מאגרי פעילויות

בתוכן זה תמצאו רקע על האמנה לזכויות הילד של האו"ם, כמו כן תמצאו התמקדות בשבעה סעיפים מתוך 54 סעיפי האמנה שבחרנו אנחנו להתמקד בהם, ונבחרו ע"י בני נוער איתם עבדנו כמשמעותיים ביותר עבורם.

✳ מהי אמנת זכויות הילד?

אמנת זכויות הילד של האו״ם נחתמה ב־20 בנובמבר 1989, לאחר שנים רבות שבהן ילדים ברחבי העולם נחשבו “רכוש” של הוריהם ולא בעלי זכויות משל עצמם.
האמנה נכתבה מתוך ההבנה שילדים אינם רק זקוקים להגנה הם גם בני אדם בעלי קול, רגשות ויכולת להשפיע על חייהם.

האמנה קובעת שכל ילד וילדה זכאים לזכויות בסיסיות בתחומי חיים שונים חינוך, בריאות, הגנה, חופש ביטוי, השתתפות חברתית ועוד.
למדינות החתומות על האמנה יש אחריות להבטיח שכל ילד יוכל לממש את זכויותיו, ללא הבדל דת, מין, לאום או מצב משפחתי.

ישראל והאמנה

מדינת ישראל חתמה על האמנה בשנת 1990 ואישרה אותה באופן רשמי בשנת 1991 ובכך התחייבה לפעול לפי עקרונותיה.
במהלך השנים נחקקו בישראל חוקים שמבוססים על עקרונות האמנה, כמו:

חוק חינוך חובה,
חוק הנוער (טיפול והשגחה),
חוק למניעת אלימות במשפחה,
חוק זכויות התלמיד.

עם זאת, לא כל ההמלצות יושמו בפועל. כבר בשנת 2003 הוקמה בישראל ועדה ציבורית לבחינת יישום אמנת זכויות הילד (ועדת רוטלוי) ועדה רחבה שכללה אנשי חינוך, משפט, רווחה ובריאות.
הוועדה המליצה על חיזוק ההשתתפות של ילדים בהחלטות הנוגעות להם, על הגברת ההגנה מפני אלימות, ועל שילוב זכויות הילדים בתכניות הלימוד.

למרות עבודתה המקיפה ההמלצות של ועדת רוטלוי לא יושמו במלואן, והיום עוסקים גופים רבים בהחייאת הדיון ובהובלת שותפות אמיתית בין ילדים למבוגרים.

✳ סעיפים מרכזיים באמנה

האמנה כוללת 54 סעיפים, אלה הם העקרונות המרכזיים שנבחרו כרלוונטיים במיוחד לעבודה עם בני נוער:

סעיף	נושא	משמעות מעשית
6	הזכות לחיים ולהתפתחות	לכל ילד יש זכות לגדול בביטחון, בבריאות ובהזדמנות לממש את הפוטנציאל האישי שלו.
12	הזכות להשתתף ולהביע דעה	לכל ילד זכות להביע את דעתו בעניינים הנוגעים לו, ומבוגרים חייבים להקשיב לה ברצינות.
13	חופש הביטוי	ילדים רשאים להביע את דעותיהם, רגשותיהם ורעיונותיהם בדרכים שונות – דיבור, כתיבה, אומנות, רשתות ועוד.
14	חופש מחשבה, מצפון ודת	לילדים זכות לפתח השקפת עולם עצמאית, בהתאם לגילם ולבגרותם, וליהנות מחופש אמונה וביטוי.
15	חופש התאגדות והתכנסות	ילדים ובני נוער רשאים להתארגן בקבוצות, מועצות או תנועות נוער – כל עוד אין בכך פגיעה באחרים.
16	הזכות לפרטיות	לילדים זכות לחיים פרטיים – בבית, בבית הספר וברשת. אין לחשוף מידע אישי או לבצע חיפושים ללא סיבה מוצדקת.
17	גישה למידע	המדינה מחויבת לאפשר לילדים גישה למידע אמין ובטוח – במיוחד בנוגע לבריאות, זכויות וחיים חברתיים.

✳ למה זה חשוב היום?

בעידן של רשתות, לחץ חברתי ואתגרים חברתיים וביטחוניים, זכויות הילדים אינן מובנות מאליהן.
הן מזכירות לכולנו: הורים, מורים, רשויות וילדים את האחריות המשותפת לבנות חברה שמקשיבה, מגנה ומאפשרת לכל ילד וילדה לגדול בביטחון ולהרגיש שייכים.

✳ עמותת חינוך לחיים

עמותת חינוך לחיים מקדמת את ערכי האמנה בשטח ,בבתי ספר, בקהילות ובתנועות נוער דרך סדנאות, תכניות מנהיגות ויוזמות של ילדים ובני נוער.
העמותה מאמינה כי חינוך לזכויות הוא הבסיס לחברה צודקת, שוויונית וקשובה.

✳ סעיף 6 - הזכות לחיים, להישרדות ולהתפתחות

משמעות:
לכל ילד זכות לחיים בריאים, להזדמנות לצמוח ולהתפתח מבחינה גופנית, רגשית, חברתית ורוחנית.
המדינה אחראית להגן על חייו ולספק תנאים בסיסיים כמו בריאות, תזונה, חינוך וסביבה בטוחה.

דוגמה:
ילדים שחיים באזורי סיכון או באלימות משפחתית זכאים להגנה ולהתערבות שתאפשר להם לחיות בביטחון.
בתי ספר צריכים לוודא שכל ילד מקבל יחס תומך, טיפול רגשי ומענה לצרכים בסיסיים.

פעילות אפשרית:
“מה עוזר לי לגדול?” – התלמידים יוצרים עץ חיים אישי: על כל ענף הם כותבים דבר שתומך בהתפתחות שלהם (משפחה, חברים, תחביב, מקום בטוח, מורה משמעותי וכו׳).

✳ סעיף 12 - הזכות להשתתף ולהביע דעה

משמעות:
לכל ילד יש זכות להביע את דעתו בעניינים הנוגעים לחייו, והמבוגרים מחויבים להקשיב לו ברצינות ולשקול את דבריו בהתאם לגילו ולבגרותו.

דוגמה:
בבית הספר – תלמידים משתתפים בהחלטות הנוגעות לסדר יום, טיולים או נהלים.
ברשות המקומית – בני נוער לוקחים חלק במועצות נוער ובהתייעצויות עם גורמים ציבוריים.

פעילות אפשרית:
“יש לי מה לומר” – מעגלי דיבור שבהם תלמידים משתפים החלטה שהיו רוצים להשפיע עליה (בבית הספר או בקהילה).
המורים מקשיבים, רושמים ומחזירים תשובה אמיתית לשאלות שהועלו.

✳ סעיף 13 - חופש הביטוי

משמעות:
הזכות לבטא רעיונות, רגשות ודעות בכל דרך – דיבור, כתיבה, ציור, תיאטרון, מוזיקה או מדיה דיגיטלית כל עוד אינה פוגעת באחרים.

דוגמה:
ילדים יוצרים סרטונים או קמפיינים בנושא חברתי שמטריד אותם (למשל בריונות, סביבה, לחץ חברתי).
במקום להשתיק המערכת מעודדת אותם לבטא את עצמם באחריות.

פעילות אפשרית:
“קול יוצרים” – הקמת קיר ביטוי חופשי או תערוכה בית־ספרית שבה כל תלמיד מביע רעיון או רגש בציור, כתיבה או צילום.

✳ סעיף 14 - חופש המחשבה, המצפון והדת

משמעות:
הזכות של ילדים לפתח השקפות עולם, אמונות ודעות באופן חופשי, בהתאם לגילם ולמצפונם, תוך כיבוד ההורים ותרבותם.

דוגמה:
ילדה מבקשת להימנע מפעילות מסוימת מטעמי אמונה; בית הספר מאפשר לה אלטרנטיבה מכבדת.
נער בוחר לעסוק בשאלות רוחניות או מוסריות וניתנת לו האפשרות לשוחח עליהן באופן פתוח.

פעילות אפשרית:
“מה מניע אותי?” התלמידים בוחרים ערך או אמונה שמנחים אותם, וכותבים על מצפן אישי: מה חשוב לי באמת? מתי עמדתי על עקרון שלי?

✳ סעיף 15 - חופש ההתאגדות וההתכנסות

משמעות:
הזכות של ילדים להתאגד בקבוצות, במועצות נוער, בתנועות ובארגונים, כדי לפעול למען רעיונות או מטרות משותפות.

דוגמה:
קבוצת תלמידים מקימה מועצה יזומה בבית הספר כדי לשפר את איכות הסביבה.
נוער מארגן יום התרמה או פרויקט קהילתי מתוך יוזמה עצמאית.

פעילות אפשרית:
“ביחד משפיעים” יצירת קבוצות עניין (אקולוגיה, אמנות, חברה, זכויות) ובניית יוזמה קטנה של נוער למען הקהילה.

✳ סעיף 16 - הזכות לפרטיות

משמעות:
הזכות של ילדים לשמור על חייהם האישיים, על המידע שלהם, על גופם ועל גבולות ברורים במרחבים פיזיים ודיגיטליים.

דוגמה:
מורה או הורה אינו רשאי לקרוא הודעות פרטיות או לפרסם תמונה של ילד ללא רשות.
לתלמידים יש זכות למרחב אישי בטוח גם בבית הספר.

פעילות אפשרית:
“הגבולות שלי” – דיון על מתי מותר לצלם, לשתף או לקרוא מידע אישי.
אפשר לשלב יצירת “קוד פרטיות” כיתתי – כללים שמכבדים את גבולות האחר.

✳סעיף 17 - גישה למידע

משמעות:
לכל ילד זכות לגשת למידע אמין, בטוח וברור במיוחד בתחומים של בריאות, זכויות, חינוך וחיים חברתיים.

דוגמה:
מורה מנגיש לתלמידים מידע על בריאות הנפש, שימוש בטוח באינטרנט וזכויותיהם במוסד החינוכי.
הנוער לומד להבחין בין מידע אמין לפייק ניוז.

פעילות אפשרית:
“מי אחראי על המידע שלי?” משחק או פעילות שבה המשתתפים מקבלים פיסות מידע וצריכים להחליט מה אמיתי ומה מטעה.
אפשר לסיים בהכנת מדריך קצר “איך בודקים אמינות של מידע”.